פסק-דין בתיק ת"א 11248-05-09

תובענת נזקי גוף, שהוגשה לפי חוק הפלת"ד בגין תאונה מיום 23/4/07.

התובענה:

1.            התובע, יליד שנת 1956, טען בסעיף 3 לכתב התביעה כדלקמן:

"ביום 23/4/07 נפגע התובע, אשר נהג ברכב שמספרו 4964715 המבוטח על ידי הנתבעת, בעת שהיה בעבודתו, נשמעה צפירת יום הזיכרון, התובע עמד לצאת מרכבו על מנת לעמוד בצפירה, לכן השאיר את מנוע הרכב עובד ובעת שירד במדרגות הרכב החליק ונפל".

האירוע הנ"ל ייקרא להלן: "התאונה".

התובע טען כי הוא נהג במקצועו והרכב בו נהג כנ"ל הוא משאית, כאשר התאונה הוכרה כתאונת עבודה.

המל"ל קבע לתובע תקופת אי כושר מלאה בת שלושה חודשים ובהמשך קבע לו נכויות זמניות עד אשר קבע כי החל מיום 1/5/08 לא נותרה לו כל נכות.

2.            התובע טען לנזקים  ופירט אותם כדלקמן:

א)            67,293 ש"ח עבור הפסד השתכרות בעבר.

ב)            10,000 ש"ח עבור הוצאות רפואיות ואחרים.

ג)             10,000 ש"ח עבור עזרת צד ג'.

ד)            18,600 ש"ח עבור כאב וסבל.

         105,813 ש"ח סה"כ נזקים.

התובע אישר כי קיבל תגמולים מהמל"ל בגין התאונה, שהינם ברי ניכוי, כך שיש לחייב את הנתבעת לשלם לו יתרת נזקים בסך של 63,730 ש"ח בצירוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.

ההגנה:

3.            הנתבעת הגישה כתב הגנה, אשר בו היא הכחישה את מירב הנטען בכתב התביעה.

הנתבעת הכחישה כי התובע נפגע בתאונת דרכים בנסיבות שהוא טען להן, טענה כי גירסתו אינה אמינה כלל וכלל וכי מדובר בתובע "סידרתי" שאין לתת אימון בעדותו.

בכל מקרה הכחישה הנתבעת את הנזקים הנטענים וטענה כי מדובר בתאונת דרכים קלה שלא הותירה כל נזקים גופניים.

מכאן ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.